top of page

מאגר משלי לה פונטיין

 

השועל והחסידה

יום אחד שועל חביב הזמין לסעודה

את חברתו החביבה, גברת חסידה.

אז בקלות רבה נערכה הארוחה

בלא הכנות רבות, בכלל ללא טרחה.

דייסה צחה, דלילה ומדולדלת

יצק שועל ערום ישר לתוך צלחת.

אבל מקור ארוך לחסידה אומללה-

וכיצד תוכל כאן לאכול בנחת?

אז השועל, הו לץ בן לץ, את כל כלה

במו פיו הארוך לבדו לבדו חיסלה.

לנקום נקם רצתה החסידה ,

ביקשה את השועל – יבוא נא לסעודה.

"בעונג רב" – ענה לה השועל-

"לידידים כמוך לא אסרב בכלל..."

ובשעה היעודה

בא לביתה של חסידה.

את סבר הפנים שיבח הוא עד מאוד

וכן מצא שהתפריט באמת ראוי לשמו.

ותאבון?! שועל זאת לא יחסר .

מיד נמשך אל ריח הבשר,

אשר נתח לנתחים- הוי כמה מר –

הושם בכלי שיש לו פתח צר!

מקור החסידה נכנס בו ונבר ,

אך לא חוטמו של שועלנו היקר ...

הוא בקיבה ריקה אז אל ביתו חזר .

זנבו קיפל , אוזניו היו שמוטות

כמו שיטו בו כל התרנגולות.

הו רמאים, למענכם כתבתי זאת, עתה

חכו לסעודה כזאת וגם לדוגמתה ...

שירות דוב

"היֹה היו אדם ודוב אשר הפכו לחברים קרובים,

והיו איש לרעו תמיד עוזרים.
באחד הימים, כאשר ישן האדם,

ראה הדוב זבוב על חוטמו של הנרדם.
מתוך כוונה טובה לגרש את המטרד המציק,

פן זה על חברו יעיק,
הרים הדוב אדיר הממדים סלע,

והטיחו לעבר הזבוב באותו הרגע.
מובן שהזבוב הזריז חמק ללא בלימה,

ואפו של הידיד נמחץ מן המהלומה."

התרנגול והיהלום

תרנגול חיטט בעפר למצא משהו לאכול, והעלה יהלום נוצץ ויקר.

"ממש מציאה" אמר התרנגול באכזבה.

"לו מצא אותך מי שאיבד אותך, היה הדבר גורם לו עשר ואושר.

אבל אני מוכן להחליף אותך בגרגר אחד של חיטה!"

הזאב והעגור

לזאב אחד נתקעה עצם בגרון.

הלך אל העגור ובקש שיכניס את מקורו הארוך אל תוך הצוואר ויוציא את העצם.

"אם תצליח להוציא את העצם מהגרון שלי,"

אמר הזאב לעגור, "אתן לך פרס."

העגור עשה מה שהתבקש, והזאב, שהודה לו מקרב לב, 

בקש ללכת לדרכו.

"ואיפה הפרס שלי?" שאל העגור.

"בקשר לפרס," אמרהזאב וחשף שיניים בחיוך מרושע, 

"אני מרשה לך לספר ברבים שהכנסת את ראשך לתוך לעו של הזאב, ויצאת בשלום."

 

bottom of page