ֵּבין כֶּלֶב לְבֵין סוּס פָּרַץ וִכּוּחַ רַב:

מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָדִיף בְּמֶשֶׁק בְּעָלָיו?

"רְאוּ" לוֹעֵג נַּבְחָן " רְאוּ אָדוֹן רַם עֵרֶךְ!

לֹא אֶצְטַעֵר אַף צַעַר קַל

אִם תְּגֹרַשׁ מִכָּאן בִּכְלָל.

עִנְיָן גָּדוֹל - לַחְרֹשׁ אוֹ לְדַהְרֵר בַּדֶּרֶךְ!

חָרִישׁ וְהוֹבָלָה -

זוֹ גְּבוּרָתְךָ כֻּלָּהּ!

לְמַה צָלַחְתָּ עוֹד מִיּוֹם שֶׁהִכַּרְנוּךָ?

וְאִלּוּ אָנֹכִי - אַף רֶגַע לֹא אַנוּחָה:

בַּיוֹם, בְּכַר מִרְעֶה, הַצֹּאן אֲנִי שׁוֹמֵר

וּבַלֵּילוֹת - אֶת הֶחָצֵר".

"נָכוֹן" עָנָה הַסּוּס, " אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר:

כָּל זֹאת, חֲלִילָהּ, לֹא הִכְחַשְׁתִּי.

אַךְ, יְדִידִי, לוּלֵא חָרַשְׁתִּי -

עַל מַה הָיִיתָ כָּאן שׁוֹמֵר?"

בְּלֵב הָעִיר בִּרְחוֹב הָאֲרָיוֹת,

הִתְגַּלְגְּלוּ יַחְדָּו שְׁתֵּי חָבִיּוֹת.

אַחַת כְּבֵדָה, מְלֵאָה יַיִן,

שְׁנִיָּה - רֵיקָה, וּכְלוּם בָּהּ אַיִן.

הָרִאשׁוֹנָה - הִיא מִתְנַהֶלֶת אַט, לְאַט,

לְלֹא שׁוּם רַעַשׁ גָּעַשׁ. . . הַס מֻחְלָט.

וְאִלּוּ הַשְּׁנִיָּה קוֹפֶצֶת בְּשָׁאוֹן

כְּאִלּוּ נִתְקְפָה בְּשִׁגָּעוֹן.

הִיא מְרִימָה אָבָק עַד הַשָּׁמַיִם

וּמְקִימָה טִרְטוּר מַחְרִישׁ אָזְנַיִם.

כֵּן, שְׁתַּיִם חָבִיּוֹת נָעוֹת בְּיַחַד:

אַחַת בְּנַחַת.

וְהָאַחֶרֶת - פָּחַד!

אַךְ בֵּין הֶחָבִיּוֹת הַשְּׁתַּיִם, יְדִידַי -

קַיָּם הֶבְדֵּל נוֹסָף, גָּדוֹל בְּלִי דַּי.

כִּי הַתּוֹעֶלֶת הַבְּדוּקָה וְהַמֻּבְהֶקֶת

הִיא בֶּחָבִית שֶׁתִּתְקַדֵּם בְּשֶׁקֶט.

וְאִלּוּ הָרֵיקָה, אֲשֶׁר תִּרְעַשׁ בַּדֶּרֶךְ

קוֹלָהּ הָרָם חֲסַר כָּל עֵרֶךְ. 

מַה מְּרַמֵּז הַפַּעַם הַמָּשָׁל?

דָּבָר יָדוּעַ. . .לְמָשָׁל:

זֶה שֶׁמַּכְרִיז עַל קִיּוּמוֹ וְרַק צוֹעֵק

דְּעוּ נָא, יְדִידַי, כִּי הוּא כְּלִי רֵיק.

אַךְ הַמָּלֵא לִצְעֹק לֹא יְנַסֶּה.

הוּא אֶת דַּרְכּוֹ בְּשֶׁקֶט יַעֲשֶׂה.

 

אֵי-שָׁם לְבַת עוֹרֵב נִקְרָה חֲרִיץ גְּבִינָה.

מִיָּד יָשְׁבָה בְּנַחַת רוּחַ

עַל הַצַּמֶּרֶת שֶׁל אַשּׁוּחַ-

וּכְבָר אָמְרָה, בְּאֵין מַחְרִיד,

לִסְעֹד לִבָּה בְּפַת שַׁחֲרִית,

אַךְ נִתְעַכְּבָה קִמְעָה, וְהַגְּבִינָה בְּפִיהָ.

לַאֲסוֹנָהּ, שׁוּעָל בְּקִרְבָתָהּ הוֹפִיעַ.

רֵיחָהּ שֶׁל הַגְּבִינָה עָצַר אוֹתוֹ פִּתְאוֹם.

הֵרִיחַ הַנּוֹכֵל- וְיֹאמֶר גַּם לִטְעֹם.

לָעֵץ, עַל קְצוֹת רַגְלָיו, קַרֵב הוּא צַעַד-צַעַד,

מְנַעֲנֵעַ בַּזָּנָב,

נוֹשֵׂא לְמַעְלָה אֶת עֵינָיו

וּבְקוֹל עָרֵב, גּוֹנֵב הַדַּעַת,

אוֹמֵר:" בַּת חֶמֶד, מַה יָפָה אַתְּ!

אַךְ זֶה חַרְטוֹם! אַךְ זֶה צַוָּאר!

לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר!

וְאֵיזֶה נוֹי נוֹצוֹת! וְאֵיזֶה בְּרַק עֵינַיִם!

וְגַם קוֹלֵךְ, וַדַּאי - כְּקוֹל מַלְאַךְ שָׁמַיִם!

אַל תִּתְבַּיְּשִׁי, בַּת-חֵן! זַמְּרִי, אֲנִי אוֹמֵר,

אִם כְּמִדַּת יָפְיֵךְ תֵּיטִיבִי גַּם זַמֵּר -

הוֹי, מִי יִשְׁוֶה וּמִי יִדְמֶה לָךְ,

הֲרֵי תִּהְיִי הָעוֹף הַמֶּלֶךְ!"

כָּאן חָשָׁה הַצִּפּוֹר סְחַרְחֹרֶת מַרְנִינָה.

גַּל גִּיל שָׁטַף לִבָּה וְשָׂם מַחֲנָק בַּזֶּפֶק-

וּלְקוֹל הַמַּחְמָאוֹת, שֶׁלֹּא עוֹרֵר בָּהּ סֶפֵק,

צָרְחָה הַזַּמָרִית בִּמְלוֹא עָצְמַת גְּרוֹנָהּ.

בְּרֶגַע זֶה נָשְׁרָה מִפִּיהָ הַגְּבִינָה,

וְהָרַמַּאי עֲרוּם הַמּוֹחַ

תְּפָסָה- וּסְלִיק עִם הַמַּלְקוֹחַ.